המלצות תזונתיות מאת התזונאית אדל דיוויס
אדל דיוויס היתה תזונאית בחסד עליון. בספרים שלה, שנכתבו לפני כמה עשרות שנים, תמצאו נתונים לגבי דברים ש"מתגלים" רק היום... הנה מה שהיא כותבת על הילד בעל פעילות היתר (הערה חשובה: היתה תזונאית בחסד עליון, אבל כנראה לא היתה מודעת לעובדה ש-ADHD היא המצאה. בכל מקרה, נתוני התזונה שלה קבילים בהחלט ולמעלה מזה, כי בחלק גדול מהמקרים תופעות שמאובחנות בטעות כ-ADHD הן למעשה תופעות של חסרים תזונתיים):
__________________________________________
"הילד בעל פעילות היתר. פעילות יתר וחוסר יכולת להירגע אופיינים לצריכת זרחן מופרזת ביחד עם מחסורים במגנזיום, סידן וויטמינים B6 ו-D החיוני לשם ספיגת הסידן. בעיה זו נעשית חמורה יותר ויותר משום שרופאים הממליצים על חלב רזה מונעים את ספיגת הסידן וויטמין D. הילדים בעלי פעילות היתר שעבורם תכננתי דיאטות, והם היו רבים, נהגו לאכול בעיקר ממתקים, מוצרי קמח לבן ולשתות משקאות קלים. מחסור במגנזיום הוא תכופות הגורם העיקרי לבעיה, ואספקת מרכיב זה עשויה להביא לשינוי בולט בתוך שבוע אחד. לדוגמה, תכננתי דיאטה עבור ילדה בת שלוש שהשתוללה כל כך עד שעצבנה ביותר כל מי שהיה בקרבתה. עתה, למרות היותה בעלת מרץ רב, היא רגועה כמו שק כותנה ונעים להיות במחיצתה.
ד"ר בן פ. פיינגולד הרבה לעבוד בהצלחה עם ילדים בעלי פעילות יתר ועסק בלימוד ילדים מוגבלים. את ניסיונו הוא מתאר בספרו "מדוע סובל ילדך מפעילות יתר". מהדיאטה שתכנן הוצאו שתי קבוצות מאכלים. האחת כללה את כל המזונות שהיו בהם צבעים מלאכותיים וחומרי טעם מלאכותיים, ביחד עם חומרי השימור BHA ו-BHT. הקבוצה השנייה היתה מורכבת מכל הפירות והירוקות שמכילים סליצליטים טבעיים. בין אלה נכללו שקדים, תפוחים, משמשים, דובדבנים, ענבים, צימוקים, פלפל ירוק, אפרסקים, אפונה, עגבניות ועוד.
לכל ילד פעיל מדי יש דרישות גבוהות יותר לכל מרכיבי התזונה מאלה של ילד שקט. מסיבה זו, יש להקפיד שהדיאטה שלו תהיה נאותה מכל הבחינות. אני ממליצה לתת לילד כזה גרם סידן בנוסף לליטר חלב מלא מדי יום; 2 כפיות של שמן כבד דגים עם 200 יחידות בינ"ל ויטמין E; כמה שמרי בירה ונבט חיטה שיהיה מוכן לאכול ברצון; 10 מ"ג או יותר של ויטמין B6; סירופ B-קומפלקס מאוזן או טבליות לילדים מבוגרים יותר; ו-1/4 כפית של חומצת המגנזיום בחלב בארוחת בוקר וערב אם אינה גורמת לשלשול.
ישנם רופאים הסבורים כי מרבית מקרי פעילות היתר נגרמים בשל אפיסת כוחות של בלוטות יותרת הכליה. במקרה כזה יש להבריא בלוטות אלה לפני שאפשר לצפות להרגעה. אך ללא חשיבות לסיבה,יש לתזונה בוודאי הרבה יותר מה להציע מגלולות ההרגעה הרגילות".
אדל דיוויס, "הבה נגדל ילדים בריאים", בהוצאת אור עם. ספר חובה בכל בית, לדעתי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה