כבר עברה שנה?!

תום הגיעה אלינו ב-12.12. אחרי ליל חורף סוער היא החליטה שדי, צריך לצאת.


בחושים מיוחדים הנציח את היום שלפני א', אבא שלה. זה היה יום שבת, סוער, עם רוחות מטורפות. 

אפשר ללדת כבר??

כשהניחו אותה עלי מיד אחרי שנולדה, ראיתי זוג עיניים סקרן, שפתיים אדומות להפליא, שיער חלק ורך כמו משי, ניקיון רב (לא ברור איך, בכל זאת, רק נולדה), ובעיקר שלווה. אמנם הנשימות שלה היו קצת לא סדירות, אבל אני תולה את זה בהחלטות השגויות של הצוות המיילד (לתקוע אותי על המיטה ולא לתת לי לזוז, כשאני בלי אפידורל. נו באמת). לקחו אותה ממני די מהר לתינוקייה, כדי לבדוק את עניין הנשימות, ולא ראיתי אותה עד שבע או שמונה בערב (היא נולדה ב-14:26 בצהריים).

מהבחינה הזאת זה היה הפוך 180 מעלות מאיך שרציתי שזה יהיה. לא תכננתי שהיא תגיע לתינוקייה, תעבור מקלחת מהירה בידיים זריזות ומונוטוניות, לא תכננתי שהיא תשהה תחת אורות הפלורסנט המסמאים ביחד עם תינוקות צווחים שרוצים את אבא ואימא שלהם. לא כך תכננתי את זה. אבל איך אומרים, האדם מתכנן ואלוהים צוחק.

אז בשבע או שמונה, אחרי שהרשו לי סוף סוף לרדת מהמיטה (מבחינתי יכולתי לרדת ממנה תוך רבע שעה אחרי הלידה...) הלכתי לקחת אותה. 

תפסתי את הגור שהיא הייתה אז, לקחתי אותה לחדר של הביות המלא, עמעמתי את האורות, ופשוט שמתי אותה עלי. כמובן שבתינוקייה היא הייתה לחוצה ולא רגועה. ובשנייה שהנחתי אותה עלי, ראשה הקטן על הכתף שלי, היא פשוט נרדמה. 

מתיקוּת-על.

ישבנו ככה אולי שעה, אולי שלוש. היא ישנה וישנה וישנה... ואלה היו רגעים קסומים. זה היה מדהים לראות איך פשוט נכנסתי לתפקיד, בלי יותר מדי מחשבות או הכנות או אני לא יודעת מה. פשוט הייתי אימא שלה. 

מלאך ישן.

עוד כמה שבועות היא חוגגת יומולדת שנה, ואני מסתכלת על השנה הזאת שחלפה, וזה מדהים. היא עברה מהר, ועם זאת היא כל כך גדושה בדברים... ברגעים קסומים, בלילות בלי שינה, בהשתאות מהחוכמה שלה, באהבה גדולה גדולה.

תום-תום מתה על חיות, היא אומרת "אבא" (וגם "באבא") מגיל ארבעה חודשים בערך. היא אומרת "אימי" מגיל חמישה חודשים בערך, או אולי חצי שנה (בהמשך זה השתכלל ל-"מאמא"). היא מצביעה על דברים שהיא רוצה ואומרת "אתזה" "אתזה", היא חייכנית ומצחיקה ואוהבת שמסיעים אותה בבימבה. בכל פעם שדלת המקרר נפתחת היא זוחלת אליה במהירות שיא, כי היא אוהבת לעמוד לידו ולבדוק מה יש לו להציע. היא אוהבת לפתוח ארונות מטבח ולשלוף משם פומפיות, קופסאות ועוד. היא בעיקר אוהבת להתעורר בלילה ולעבור לישון ליד אימא. היא שונאת להתקלח, שונאת להתלבש ושונאת שמחליפים לה חיתול. החלטיות-עצמית זה כאן. :)

בשבילי רק אורגני.

קטקטית שלנו.

אז ילדה מדהימה שלנו - השנה הזאת היתה השנה הכי מדהימה שהיתה לנו אי פעם. לימדת אותנו המון דברים, ואנחנו אוהבים אותך בטירוף. תודה שאת סומכת עלינו, תודה שבחרת בנו, ותודה שאת כזאת מהממת, ורגועה, ויודעת מה את רוצה. אנחנו מבטיחים להיות ההורים הכי טובים שאפשר. 

אני והגוזל, בת שלושה חודשים.